יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

יושב מול המחשב - תודה לאריק איינשטיין

"יושב מול הנייר , העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר רוצה לשפוך הכל" ( אריק איינשטיין )


שני המשפטים הקצרים הללו מתארים בדיוק את התחושה
יושב מול המחשב , המקלדת מרגישה כמו סכין , כל אות שמוקלדת כואבת , דוקרת , כל פעם במקום אחר
יושב ומנסה להגיד כמה שזה כואב
וכמה שזה קיצוני ומחריד

הרי כבר תקופה ארוכה כולם טוענים שהמוסיקה הישראלית הפכה לתרבות הרייטינג הנבובה
שכדי להיות זמר מצליח , כל שצריך הוא משפחה גדולה שתשלח הרבה sms ביחד עם עוד קצת חברים וחברות שישלחו גם הם ( מישהו אמר עשרת אלפים )
ואז מגיע אירוע כזה ומנער את הכל
פתאום המוסיקה הישראלית האמיתית חוזרת לתודעה
עצוב שדווקא כך
ואולי זה הדבר שמאפיין אמנים גדולים באמת
שרק אחרי מותם מבינים את גודל תרומתם לחברה 

לא הייתי המעריץ הכי גדול שלך
בעצם לא הערצתי אותך בכלל
פשוט אהבתי ועדיין אוהב את השירים והסרטים 
את המילים האמיתיות והכואבות 
את היכולת להגיד את האמת הכואבת בכמה מילים פשוטות
והיכולת לשדר שמחה ואושר בלי לעשות מזה עיניין גדול

תודה על שנים של תרבות
תודה על סרטים שמציגים את התרבות הישראלית
תודה על מוסיקה שלא תישכח
תודה אריק איינשטיין על העושר התרבותי לא זכינו
תודה 

שרון :-)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה